חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בג"ץ 5791/03

: | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
5791-03-ט"ז
30.12.2004
בפני :
יגאל מרזל

- נגד -
:
יוסף טקאטקה
:
1. שר הפנים
2. מנכ"ל משרד הפנים
3. מנהל הלשכה האזורית למנהל אוכלוסין חדרה

החלטה

1.        בפני בקשה לחיוב המשיבים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. לדברי העותר, עניינה של העתירה בבקשתו  - כבעל רישיון לישיבת קבע בישראל - כי תאושר בקשתו למתן אזרחות ישראלית עפ"י חוק האזרחות, התשי"ב - 1952 (להלן חוק האזרחות). לטענתו, עד להגשת עתירה זו, הלינו המשיבים את עניינו ולא נתנו לו כל תשובה ובכל פניותיו נענה כי הבקשה נמצאת בטיפול. לאחר הגשת העתירה טענו המשיבים כי הדיון בעניינו התעכב שכן הוא התבקש להמציא ויתור על האזרחות הירדנית ולא עשה כן. לדברי העותר, לפני הגשת העתירה לא קיבל כל דרישה או בקשה מצד המשיבים לוותר על אזרחותו הירדנית ואולם מיד לכשהמשיבים דרשו כן שלח מכתב לשגרירות הירדנית בו הוא מוותר על אזרחותו. זאת ועוד, אף לאחר הגשת העתירה ועד לקיומו של הדיון אשר נקבע ליום 17.2.04, ניסה בא כוח העותר לפנות בכתב ובעל פה לבאת כוח המשיבים בכדי לבדוק את עניינו של העותר, לסיים את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט ולייתר את הדיון ואולם באת כוח המשיבים התעקשה שלא לבדוק את בקשתו של העותר לגופה, בטענה כי העתירה הוגשה בשיהוי ויש לדחותה על הסף. בדיון ביום 17.2.04 לא קיבל בית המשפט את עמדת המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף וחייב את המשיבים בתשובה לעותר תוך חודשיים מיום שימציא להם את המסמכים המבוקשים. לטענת העותר, לאחר שהעביר את המסמכים המבוקשים, ביקשו ממנו המשיבים מסמכים נוספים ולאחר שהמציא גם את אלו ביום 22.4.04 ,המשיכו המשיבים בסחבת מטעמם ונתנו את תשובתם רק ביום 31.8.04. לדברי העותר, העתירה הייתה מוצדקת וללא הגשתה לא היה זוכה בסעד אליו עתר. עוד מוסיף העותר כי הוצאותיו הן הוצאות הגשת העתירה בסך של 1,870 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

2.        המשיבים בתגובתם מתנגדים לבקשה לפסיקת הוצאות. לדבריהם ביום 24.2.99 שלחו למבקש מכתב בו התבקש להציג אישור בדבר ויתור על אזרחותו הירדנית. מאז ועד לחודש מאי 2003, במשך למעלה מארבע שנים, לא פנה העותר למשיבים והלכה למעשה, זנח את בקשתו.  ביום 29.5.03 התקבל מכתבו של בא כוח העותר, בו הוא מבקש לטפל בבקשת העותר באופן מיידי. בתגובה, התבקש העותר ביום 18.6.03 להמציא ייפוי כוח. אולם כבר ביום 26.6.03 הגיש העותר את עתירתו, ללא כל מיצוי ההליכים מצדו. ביום 13.7.03 אכן שלח בא כוח העותר מכתב אל המשיבים אודות הויתור על אזרחותו ואולם עשה כן רק לאחר הגשת העתירה, על אף שנדרש לעשות כן כבר בשנת 1999. בנוסף, ביום 17.2.04 קבע בית המשפט כי "בא כוח העותר יגיש תוך ימים ספורים את המסמכים הנדרשים ממנו ללשכת המרשם.." וכמו כן נקבע כי "באת כוח המדינה הצהירה כי ההחלטה בבקשה תינתן תוך חודשיים מיום שיימסרו כל המסמכים המבוקשים". המסמכים המבוקשים כולם נתקבלו רק ביום 4.5.04 ורק ביום 31.8.04 הושלם ההליך והעותר התאזרח. לדברי המשיבים, עמידת העותר בתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק האזרחות, נבחנת על בסיס נסיבות חיים עדכניות של מגיש הבקשה, לרבות על בסיס חוות דעת עדכניות של גורמי הביטחון בעניינו. עובר להגשת העתירה לא היה זכאי העותר לאישור הבקשה אלא רק לאחר שהמציא את כל המסמכים הדרושים.

3.        לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובעתירה, נחה דעתי כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות להדחות. אכן, כעולה מנספח מש/1 לתגובת המשיבים מיום 23.10.2003, נדרש העותר עוד ביום 24.2.1999 להמציא אישור משגרירות ירדן כי ויתר על אזרחותו. אין חולק כי מסמך זה לא הוגש עד לאחר הגשת העתירה שכן טענת העותר היא כי כלל לא קיבל דרישה זו. בין אם קיבל את הדרישה ובין אם לא, נראה כי העותר עצמו זנח את בקשתו שמשנת 1999 ופנה לייצוג משפטי - תוך חידוש למעשה של בקשתו - רק באמצע 2003. השתלשלות העניינים כפי המובאת בעמדת המשיבים - והמגובה בתיק בית המשפט שבפני - מצביעה על כך כי לא ניתן לקשור בין הגשת העתירה והטיפול בה ובין קבלת הסעד. העתירה הוגשה ימים ספורים לאחר שנתבקש מבא כוח העותר להציג יפוי כוח. לאחר הגשת העתירה הוגשו אמנם המסמכים מטעם העותר. דע עקא, כי בפרק הזמן שחלף למן הגשת המסמכים ועד לדיון לא טופלה הבקשה - לטענת העותר עצמו - בשל עמידת המשיבים על טענת השיהוי. בשים לב לחלוף 4 השנים בין הגשת הבקשה למשיבים ובין הפניה המחודשת, לא מצאתי כי בהתנהלות זו של המשיב יש פגם המצדיק פסיקת הוצאות והכל במסגרת ההליך שבפני. לאחר הדיון שנתקיים בפני הרכב (ביום 17.2.2004) נתבקש העותר להגיש מסמכים שונים שנתקבלו רק בחודש מאי 2004. בקשת האזרחות נתקבלה סופית בחודש אוגוסט 2004. בנסיבות אלו, לא הוכחו התנאים לפסיקת הוצאות בגין הגשת העתירה (ראו בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217). אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז בטבת התשס"ה (30.12.04).

                                                                       יגאל  מרזל

                                                                           ר ש ם  


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>